ירושה על פי דין

הורשה היא חלוקת נכסים וממון שמותיר אחריו אדם אשר הולך לעולמו.
הרכוש והממון המחולקים מכונים "עיזבונו" של המוריש ומי שזוכים לקבל חלקים מן העיזבון מכונים "יורשיו".
כאשר המוריש הותיר אחריו צוואה תקפה חלוקת העיזבון תבוצע על פי הוראות צוואה זו בדרך המכונה "ירושה על פי צוואה".
לא כל אדם דואג לערוך צוואה. במקרים בהם אין בנמצא צוואה תקפה חלוקת העיזבון מבוצעת על פי הוראות חוק הירושה בדרך המכונה "ירושה על פי דין".

אם אין בעיה מיוחדת הירושה תעבור לילדים ולבני הזוג, אולם יש מקרים בהם המשפחה מפולגת והדברים אינם ברורים. חשוב לדעת שאם לא קיימת צוואה של הנפטר, הרכוש מחולק בין היורשים שנקבעים על פי חוק הירושה בדרך של ירושה על פי דין.

מהו חוק הירושה?

חוק הירושה קובע, בין היתר, מהו סדר היורשים של אדם על פי דין, כשאין צוואה. קרובי המשפחה של הנפטר הם היורשים הטבעיים לפי מפתח שנקבע בחוק זה. אם אין יורשים טבעיים ואין צוואה, עזבונו של אדם שהלך לעולמו יעבור לידי המדינה באמצעות האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.
קרובי המשפחה של הנפטר יכולים להגיש בקשה לקבל צו ירושה מהרשם לענייני ירושה במשרד המשפטים. הוא יבדוק אם לנפטר הייתה צוואה שהופקדה, ואם לא, יינתן צו ירושה המורה על חלוקת העיזבון בדרך של ירושה על פי דין.

מי יורש כדין וללא צוואה?

בישראל מתחילים מהקרובים ביותר לנפטר. בני זוג, הורים, ילדים, קרובי משפחה רחוקים יותר, נחשבים ליורשים על פי סדר קרבתם למוריש. במקרים מסוימים גם מי שטרם נולד נכלל כיורש אפשרי. החלוקה הראשונית תהיה בין בן הזוג לילדים, כשבן הזוג מקבל מחצית והילדים מתחלקים שווה בשווה במחצית הנותרת. אם אין ילדים הרכוש עובר להורים או לנכדים, אם ישנם. כאמור, אם לא אותרו קרובי משפחה, העיזבון יעבור לידי המדינה.

חשוב לדעת כי בהיעדר צוואה החלוקה מבוצעת בדרך של ירושה על פי דין. כתיבת צוואה היא הדרך למנוע מצבים בהם הרכוש עובר לידי המדינה במקום לאנשים שהיו יכולים ליהנות ממנו, או שהעיזבון יחולק בין בני משפחה רחוקים שהם היחידים שנותרו אבל אינכם מעוניינים בכך מסיבות השמורות עמכם.